מזרחי ואח' נ' כלל חברה לביטוח בע"מ ואח'

החלטה

1.התובע יליד 1983, נפגע בשתי תאונות דרכים, האחת - ביום 6.12.01 והשניה - ביום 28.11.03. בשלב הראשון, התנהל התיק בבית המשפט המחוזי, אז מונה מומחה בתחום האורטופדיה, אשר קבע כי נותרה לתובע נכות בשיעור של 2.5% בגין התאונה השניה.

2.התיק הועבר לבית משפט השלום ובמהלך ישיבת קדם המשפט הראשונה שהתקיימה בפני ביום 27.6.2010, עתר ב"כ התובע למנות מומחים רפואיים בתחומים האורולוגיה, פסיכיאטריה והשיקום. בהחלטתי מאותו יום, הגיש התובע בקשה בכתב למינוי מומחים רפואיים, הנתבעות הגישו תגובותיהן, התובע השיב לתגובות ומכאן החלטתי.

3.בכל הנוגע לתחום הפסיכיאטריה - בקשתו של התובע מתבססת על המלצה שניתנה בשולי חוות דעתו של פרופ' מנחם שדה, המומחה מטעם בית המשפט בתחום הנוירולוגיה. ראוי להדגיש כבר כעת, כי המלצה של מומחה רפואי, אינה מביאה באופן אוטומאטי למינוי מומחה בתחום נוסף אלא, הדבר נותר לשיקול דעתו של בית המשפט, לאור המסמכים הרפואיים שבפניו. המלצת המומחה הרפואי באה בין יתר השיקולים שעל בית המשפט לשקול בעת הכרעה בבקשה למינוי מומחים נוספים.

עיון במסמכים הרפואיים שצורפו על ידי התובע מעלה, כי הם נוגעים לבעיות האפילפסיה מהן הוא סובל, אשר נקבע זה מכבר על ידי פרופ' שדה, כי אינן קשורות לתאונות נשוא התביעה. למעט מסמך אחד מיום 1.8.2010, לא מצאתי בבקשתו של התובע מסמכים אחרים אשר יעידו על בעיות או טיפול פסיכיאטרי שניתן לתובע. המסמך מיום 1.8.2010 הינו סיכום אשפוז עקב התקף אפילפטי אשר בשוליו נרשם כי לקראת שחרורו המתוכנן של התובע התברר כי בעברו אובחן עם דכאון קליני כולל מחשבות אבדניות וארועים של התפרצויות זעם ולכן, הוחל בטיפול תרופתי והומלץ על מעקב פסיכיאטרי בקהילה. מעיון במסמכים אחרים שצורפו על ידי התובע לתביעתו נמצאה הפניה מיום 21.1.2003 לפסיכיאטר, והפניה נוספת מיום 5.1.2004 למרפאת בריאות הנפש. ביום 10.4.2005 נבדק התובע בחדר המיון ע"י פסיכיאטר והוזמן למחרת לבדיקה במרפאה. ביום 1.3.2006 נבדק ע"י נוירולוג שציין, כי התובע נמצא במעקב פסיכיאטרי וכך גם ביום 24.5.2006. ביום 19.6.2006 נבדק התובע בחדר המיון ע"י פסיכיאטר שהפנה אותו למרפאת CRISIS בדחיפות. ביום 20.6.2006 נבדק התובע במרפאה לבריאות הנפש בביה"ח רמב"ם וקיבל מרשמים רפואיים לנטילת תרופות. ביום 24.5.2006 נרשם ביקור בחדר מיון. בנוסף, צרפה הנתבעת מס' 2 לתגובתה שני מכתבי סיכום הממוענים "לכל מאן דבעי" שנערכו על ידי ד"ר גרינברג מהחטיבה הפסיכיאטרית בביה"ח רמב"ם מהתאריכים 12.4.07 ו- 2.7.07. מעבר למסמכים אלו, לא צרף התובע לבקשתו תיעוד רפואי בדבר המעקב או הטיפולים הפסיכיאטריים שניתנו לו ולכן, מדובר במקרה גבולי בלבד לצורך מינוי מומחה. על מנת שלא תקופח זכותו של התובע להוכיח נכותו בתחום הפסיכיאטריה, ימונה מומחה בתחום זה ויהא עליו לעמוד על הקשר הסיבתי בין מצבו הרפואי של התובע בתחום הנ"ל לבין כל אחת מהתאונות. הנתבעות תשאנה בחלקים שווים בשכרו של המומחה שימונה.

4.באשר למסמכים הרפואיים שנערכו על ידי ד"ר גרינברג, לא מדובר במסמכים שניתנו לצורך הטיפול בתובע. על פי האמור בשולי שני המסמכים, הרי שהם ניתנו לו לצורך הגשתם בלשכת ההוצאה לפועל, ככל הנראה עקב חובות בהם הסתבך. המסמכים ערוכים כחוות דעת לכל דבר ועניין, לרבות קביעות בנוגע לקשר סיבתי, מסקנות והמלצות. לפיכך, אני אוסר המצאתם למומחה שימונה.

5.באשר לתחום האורולוגיה - עיון במסמכים הרפואיים שצורפו לבקשה שהוגשה על ידי התובע מעלה כי אין בהם ולו ראשית ראיה לנכות בתחום זה. עיון במסמכים שצורפו לכתב התביעה (מדובר באסופת מסמכים עבת כרס) מעלה כי תלונה ראשונה על בריחת שתן הועלתה על ידי התובע בפנייתו לחדר המיון ביום 2.7.2002, כשבעה חדשים לאחר התאונה הראשונה. מסמך נוסף מיום 7.7.2002 מציין בריחת שתן אולם, בשני המקרים לא נמצאו בבדיקות הפרעות במתן שתן. בתעודת חדר מיון מיום 2.10.2002 בבית החולים רמב"ם נרשם כי לא קיימת הפרעה במתן שתן וכך גם בתעודת חדר מיום מיום 10.2.2002. מנגד, במסמך רפואי מיום 31.10.2002 נרשמו תלונותיו של התובע בגין בריחת שתן במשך השבועיים שקדמו לאשפוז וכי בדיקה אורודינמית שנערכה לו הדגימה "זרימת שתן לא תקינה במיוחד לגילו..". במסמך רפואי מיום 12.11.2002 מהמרפאה הנוירוכירוגית בבית החולים רמב"ם נרשמו תלונותיו של התובע בדבר בריחת שתן וכי בוצעה בדיקה אורודינמית שתוצאותיה אינם חד משמעיות "אך ברור כי אין כל קשר לגב". ביום 21.1.2003 הופנה התובע לבדיקה נוירוקוגניטיבית ולאורולוג. במסמך מיום 2.3.2004 נרשמה תלונתו של התובע בדבר בריחת שתן והוא הופנה לביצוע בדיקה אורודינמית. במסמך רפואי מיום 14.3.2004 מאת ד"ר קפלון, אורולוג, לא נמצאו ממצאים אולם, הועלתה אפשרות לקשר עם בעיית הגב. מאז ועד ליום 24.2.2006 אין מסמכים רפואיים המציינים בעיה בתחום האורולוגיה. בביקור במיון מיום 31.3.2006 התלונן התובע על בריחת שתן וצריבה במתן שתן ונבדק נבדק ע"י אורולוג. בנוסף, צורפו על ידי התובע תוצאות בדיקת זרע ומסמכים מהתאריכים 24.2.2006 ו - 23.5.2006 , בדבר חוסר פוריות (לכאורה).

אני סבור כי יש במסמכים הרפואיים משום ראשית ראיה לנכות בתחום האורולוגיה ולכן, יש למנות מומחה בתחום זה, אשר ממילא יתייחס לשאלת הקשר הסיבתי לתאונות (או מי מהן). הנתבעות תשאנה בחלקים שווים בשכרו של המומחה שימונה.

6.החלטות מינוי פורמאליות תינתנה בנפרד.

המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ"ג חשון תשע"א, 31 אוקטובר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: